תרגום הצהרת בייג'ינג

(10 ביולי, 2018 בייג'ינג)

מושב השרים השמיני של פורום סין ומדינות ערב לשיתוף פעולה (להלן "הפורום") התכנס בבייג'ינג ב-10 ביולי 2018 ונכחו בו שר החוץ של הרפובליקה העממית של סין וחברי הליגה הערבית (להלן "שני הצדדים"). הערכה רבה נתונה לנשיא סין, סי ג'ין-פינג, והוד מעלתו אמיר כווית, א-סבאח, על נוכחותם בטקס הפתיחה של המושב.

הצד הערבי הביע את הערכתו לכבוד יושב הראש סי ג'ין-פינג על ביקורו במטה הראשי של הליגה הערבית ב-21 בינואר 2016 ועל הנאום החשוב שנשא על יחסי סין ומדינות ערב על כיוון ההתפתחות בשיתוף הפעולה ביניהם. שני הצדדים רואים באור חיובי את וועידת השרים השביעית שנערכה בדוחה, בירת קטאר, ב-12 במאי 2016 ואת התוצאות החיוביות שלה, וסקרו בסיפוק רב את כלל הפעילויות שנעשו במסגרת הפורום מאז התרחשה.

שני הצדדים הביעו הערכה רבה כלפי "יוזמת החגורה והדרך" (一带一路) של כבוד יושב הראש סי ג'ין-פינג והתקוות הגדולות שמביאה עימה לשיתוף פעולה עם רווח הדדי, ומסכימים שתחת מסגרת זו יש להרחיב את היקף שיתוף הפעולה, המשרת את האינטרסים של שני הצדדים.

שני הצדדים הדגישו כי ישדרגו את יחסי סין ומדינות ערב לכדי "שיתוף פעולה מקיף, ופיתוח הדדי וקשר מוכוון עתיד של שותפות אסטרטגית" (全面合作、共同发展、面向未来的中阿战略伙伴关系) כדי להשיג פיתוח משותף וניצחון הדדי (共赢). הצדדים יקיימו מאמץ משותף לקדם חילופי רעיונות לשיפור המשילות, יפעלו להשלים אחד את השני, יעמיקו את הקשר למען פיתוח אסטרטגי, ילמדו מן ההישגים התרבותיים של האחר, ויעבדו יחדיו למען עתיד מזהיר ביחסי סין ומדינות ערב.

[שני צדדים] הסכימו כי על כל ניסיון שיתוף פעולה בין סין למדינות יש לעודד הבנייה של כבוד הדדי, הגינות וצדק, ולבסס סוג חדש של יחסים בינלאומיים, הפועלים על ניצחון הדדי ושיתוף פעולה. כך יגיעו הביטחון והיציבות למזרח התיכון, תושג הגנה על האחדות הלאומית של מדינות ערב, ריבונות ויציבות, ולא תהיה התערבות בעניינים פנימיים בעלי חשיבות. שני הצדדים הדגישו כי על מנת לקדם את שיתוף הפעולה בההקמה של קהילייה כלל עולמית בעלת עתיד משותף (构建人类命运共同体) ובמטרה לחזק את שיתוף הפעולה למען ביטחון ושלום עולמיים, אין לבסס את בטחונה של מדינה אחת על חשבון תסיסה במדינה אחרת, ואין לקדם את הפיתוח של מדינה אחת על חשבון פיגורה של חברתה.

[בנוסף למושב השמיני] ב-9 ביולי 2018 התקיימו בהצלחה וועידת השרים ה-15 והפורום הרביעי לבכירים מסין וממדינות ערב לאסטרטגיה פוליטית כדי להעמיק את השותפות האסטרטגית, לבסס אמון הדדי פוליטי, להמשיך ולתמוך זה בזה בנושאים הנוגעים לאינטרסי הליבה, ולחזק את הייעוץ והתיאום בין שני הצדדים בזמן של משברים פוליטיים ואסונות בלתי צפויים.

שני הצדדים ניהלו התייעצות מעמיקה בסוגיות הפוליטיות הבינלאומיות והבולטות החשובות ביותר, ודנו כיצד לחזק את שיתוף הפעולה ולהעמיק אותו בתחומים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים, ובכך הגיעו לקונצנזוס הבא:

1. [שני הצדדים] מאשררים שמירה בלתי מתפשרת על עקרונות מגילת האומות המאוחדות, על כבוד הדדי, ריבונות, שלמות טריטוריאלית והמנעות הדדית מהתערבות בעניינים פנימיים, כיבוד רצונה של כל מדינה לבחור את נתיב התפתחותה והמערכת החברתית שלה באופן עצמאי, ודבקות במשא ומתן לפתרון סכסוכים בין מדינות בדרכי שלום ודרך דיאלוג.

2. [שני הצדדים] מחזקים את תמיכתם בהתגברות של דיאלוגים ושיתופי פעולה שנעשים במסגרות האו"ם השונות ותומכים בתפקידים המתרחבים של הארגון בעניינים בינלאומיים. ברצון שני הצדדים להדגיש את הקרבה, התיאום והתקשורת בכל הנושאים על סדר היום של מועצת הבטחון, העצרת הכללית וארגוני הבת של האו"ם, ובמיוחד אלו העוסקים במזרח התיכון ומדגישים את הדרך הפוליטית לפתרון סכסוכים ומשברים.

3. [שני הצדדים] תומכים במאמצי הרפורמה של האו"ם לשפר את ביצוע תפקידו תחת עקרונותיה של מגילת האומות, הנועדה לשפר את היכולת להגיב לאיומים גלובליים ולאתגרים ולחזק את תפקיד האו"ם כמערכת גלובלית למשילות. הצדדים שבו והדגישו כי הרפורמה במועצת הביטחון צריכה להגדיל את הייצוג של מדינות מתפתחות - בתוכן מדינות ערב - ולהשמיע את קולן. יש לקיים התייעצות דמוקרטית רחבה כדי להגיע ל"עסקת חבילה" של פתרונות, המאזנת אינטרסים וחששות ומגיעה לקונצנזוס בינלאומי. הצדדים מתנגדים לפרקטיקה של קידום רפורמות בכוח, הטלת רפורמות בשלות או דרכי עבודה מקוטעות.

4. מדינות ערב מדגישות את התמיכה בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של סין: טייוואן היא חלק בלתי נפרד משטחה של סין, והיא דבקה בעיקרון של סין האחת, מתנגדת לכל ביטוי של "עצמאות לטייוואן", אינן מקיימות שום יחסים דיפלומטיים עם טייוואן או חילופים רשמיים עימה. הן תומכות בהתפתחות השלווה של היחסים בין המצרים ובמטרת העל לאיחודה של סין בדרכי שלום, מתנגדות לקבוצות של דתיים קיצוניים, כוחות בדלניים אתניים וכוחות טרוריסטים, המעורבים בפעילות בדלנית נגד סין.

5. מדינות ערב אישררו את תמיכתן בפתרון הסכסוכים הימיים והטריטוריאליים בין סין למדינות הרלוונטיות בדרכי שלום דרך תיאום משותף והבנה הדדית ועל ידי משא ומתן. הן הדגישו את הצורך לכבד ריבונות ואת אמנות "חוקי הים" של האו"ם, ואת זכותן של מדינות לבחור בעצמן את אופן פתרון הסכסוכים שלהן.

6. [שני הצדדים] רוצים לאשרר את התיאום הקיים בין סין למדינות ערב ואת התמיכה בסוגיה הפלסטינית ואת כל הזכויות של העם הפלסטיני, שאין ניתן לגרוע מהן, וכוללות את הזכות להגדרה עצמית מבוססת על גבולות ה-4 ביוני 1967, הזכות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שמזרח ירושלים בירתה, ותמיכה בזכותם של הפלסטינים לקבל הכרה כמדינה חברה באו"ם.

[שני הצדדים] מחזקים את את ההחלטות שהתקבלו על בסיס המשפט הבינלאומי ועל ידי מדינות האו"ם, ובמיוחד את החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם (1967), החלטה 338 (1973), החלטה 1515 (2003) וכל המרכיבים המקוריים של יוזמת השלום הערבית מ-2002 באשר ל"פתרון שתי המדינות", עליו ניתן לבסס שלום ארוך טווח, צודק ומקיף במזרח התיכון.

[שני הצדדים] תומכים בהחלטה 194 של עצרת האו"ם ויוזמת השלום הערבית, שנועדה להגיע לפתרון צודק לבעיית זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. הצדדים תומכים בתוכנית השלום שהציג יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ב-20 בפברואר 2018 למועצת הבטחון, שעל בסיס החוק הבינ"ל והחלטות רלוונטיות של האו"ם, רואה במדיניות ישראל כלפי ההתנחלויות בשטחים הכבושים משנת 1967 כלא חוקית ולא מוסרית, מסכנת את "פתרון שתי המדינות" ולא מאפשרת הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי.

[שני הצדדים] מגנים כל חקיקה ישראלית שנועדה לתת לגיטימציה חוקית להתנחלויות ודורשים מהצד הישראלי הכובש (以色列占领方) לפעול באופן מיידי להפסקת המדיניות הלא חוקית שלו ולהסיר את השפעתו [מההתנחלויות].

[שני הצדדים] קוראים לממש את החלטה 2334 (2016) של מועצת הבטחון של האו"ם, וקוראים לכל המדינות לפעול באדיקות על פי החלטות 476 (1980), 478 (1980) והחלטת העצרת הכללית מ-2017, שאוסרת להעביר גופים דיפלומטיים לירושלים, מדגישה את ההתנגדות להחלטה של ארה"ב להכיר בירושלים כבירת ישראל, רואה בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים כלא חוקית וכתקדים מסוכן, שמפר את הקונצנזוס הבינ"ל לגבי ירושלים הכבושה, מפר באופן בוטה את החוק הבינ"ל ואת ההחלטות הרלוונטיות שהתקבלו באו"ם, ורק יוביל בעתיד להפרות דומות של החוק הבינ"ל ושל החלטות האו"ם. [שני הצדדים] מתנגדים לכל החלטה דומה.

[שני הצדדים] קוראים לצד הישראלי הכובש להפסיק את הפרת את החוק הבינ"ל, את אמנת ז'נבה הרביעית והחלטות האו"ם הרלוונטיות, לרבות החלטות של ישיבות הוועד הפועל של אונסק"ו, לעצור כל פגיעה במעמד המשפטי וההיסטורי של מזרח ירושלים הכבושה (被占东耶路撒冷) וניסיון לשנות את המבנה הדמוגרפי שלה והמאפיינים התרבותיים הערביים שלה. על ישראל לפעול על פי ההיסטוריה הקיימת והמעמד המשפטי הנוכחי של מסגד אלאקצא. קוראים לכל הצדדים לפעול לפי החלטות האו"ם הרלוונטיות והקונצנזוס הבינלאומי ולקבוע את מעמדה הסופי של ירושלים דרך משא ומתן.

[שני הצדדים] מגנים את כוחות צבא הכיבוש הישראלי (以色列占领军) על ההתערבות הברברית (野蛮侵犯) שלו בצעדת השלום הפלסטינית ברצועת עזה ביום ציון הנכבא, שהובילה למוות של אלפי אזרחים בלתי חמושים וחסרי הגנה (手无寸铁) ולפציעתם של אלפים נוספים. מדובר בהפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אמנת ז'נבה הרביעית ושל חוק זכויות האדם הבינלאומי. [אנו] קוראים להקמתה של ועדת חקירה בינלאומית על ידי מועצת האו"ם לזכויות אדם ותומכים בה להתחיל עבודה זו, על מנת להבטיח הקמת מנגנון מוגדר היטב שיבוא בדין וחשבון עם האשמים ויביאם למשפט. [אנו] קוראים למועצת הבטחון של האו"ם לספק הגנה צבאית לעם הפלסטיני.

[שני הצדדים] מברכים על החלטה A/RES/ES-10/20 (2018) של העצרת הכללית, שקוראת להסיר את המצור על עזה, שהוביל להדרדרות בכלכלה המקומית ולהחרפה במצב ההומניטרי שלה.

[שני הצדדים] קוראים לישראל לשחרר את כל האסירים והעצורים הערבים והפלסטינים בבתי הכלא שלה.

[שני הצדדים] קוראים לקהילה הבינלאומית לתמוך בפעילות אונר"א לסיוע הומניטרי כדי להבטיח משאבים ברי קיימא לתקציב הארגון ולפעילותו ולסייע לו לפרוס רשת בטחון כלכלית, שתאפשר להגביר את עבודתו ולספק שירותים בסיסיים כלפי נפגעי אירועי יום הנכבא. זוהי חובה שהקהילה הבינלאומית צריכה למלא בהתאם להחלטה 194 (1948) של עצרת האו"ם.

[שני הצדדים] מביעים הוקרה להוד מלכותו, עבדאללה השני מלך הממלכה ההאשמית של ירדן, שמשמש כאפוטרופוס המקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות בירושלים ופועל לפי ההסכם ההיסטורי שחתם יחד עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, שמדגיש את ההגנה שמספקת הממלכה ההשאמית על המקומות הקדושים בירושלים. הוקרה נתונה על מאמציו של הוד מלכותו, מלך מרוקו מוחמד השישי, בתפקידו כיו"ר הועדה להגנת ירושלים ועל תמיכתו הלא מתפשרת בעם הפלסטיני. הוקרה על מאמציו של "בית העושר בעיר הקודש" (圣城财富之家) של מועצת ירושלים. הוקרה על כל מאמציו של הוד מלכותו, מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז, משרת שני המקומות הקדושים, בסוגיה הפלסטינית, כולל תרומתו למפגש הפסגה הערבי ה-29, שנודע גם כ"פסגת ירושלים", שהתקיים בטהראן ב-15 באפריל 2018, ובעבור הוראה למסגד אלאקצא ולאונר"א לספק למעלה מ-200 מיליון דולר לתמיכה בסוגיה הפלסטינית ובמאמצי העם הפלסטיני בכל ההיבטים. הערכה גבוהה נתונה לאלג'יריה תחת הנהגתו של הנשיא בוטפליקה על תמיכתו המלאה בסוגיה הפלסטינית ועל כך שמאז ומתמיד תמך כלכלית במדינה הפלסטינית. תודה והערכה נתונה למצרים על לשיפור המצב בעזה, ובמיוחד על סיוע החירום שסיפקו לפצועי תקיפות ישראליות על ידי אשפוזם בבתי חולים במצרים, ועל שהקלו על חילופי כוח אדם במעבר רפיח. תמיכה והערכה על כך שכווית, כחברה בלתי קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, דואגת להתקדמות הסוגיה הפלסטינית ופועלת באופן אקטיבי להגן על הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, כפי שלאחרונה כינסה ישיבת חירום של מועצת הביטחון לדון בפשעי ישראל נגד הצועדים הפלסטינים ברצועת עזה, וגם ניסתה להעביר באו"ם הצעה שתבטיח הגנה בינלאומית על אזרחים בשטחים הפלסטיניים הכבושים מ-1967.

הערכה רבה נתונה ליושב הראש סי ג'ין-פינג על "יוזמת ארבעת הנקודות" מיולי 2017, שנועדה לקדם את פתרון הסוגיה הפלסטינית, וכן הערכה על כל מאמציה של סין לזרז את שיחות השלום במזרח התיכון.

7. [שני הצדדים] מביעים דאגה רבה כלפי המצב בסוריה, מדגישים שיש לתמוך באיחודה, ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית, וקוראים לבצע מאמצים לחפש פתרון פוליטי למשבר בסוריה כדי לשמור על בטחונם ושלומם של הסורים ומימוש משאת נפשם, לפעול על פי אמנת ז'נבה הראשונה והשניה ועל פי החלטה 2254 (2015) של מועצת הבטחון לשמור על אחדותה של סוריה, ריבונותה ועצמאותה, לטהר את כל פעילי הטרור וארגוני הטרור, להתגד לפעילות צבאית כפתרון ולכל פעולות הטבח כלפי העם הסורי, ובכלל פעולות שונות של ארגוני טרור. [שני הצדדים] מדגישים שנית את התמיכה בפתרון מדיני בדרכי שלום ובהתאם לאמנת ז'נבה ותמיכה במאמצי השלום שנעשו בוועידת אסטנה לגיבוש הפסקת אש כוללת בסוריה. [שני הצדדים] תומכים במאמצי מזכ"ל האו"ם והשליח המיוחד מטעמו, על שהביעו את הצורך להגביר את התיאום בין מדינות ערב והקהילה הבינלאומית בעניין זה. [שני הצדדים] מדגישים את החלטה 2254 (2015) של מועצת הביטחון על הפסקת אש כוללת וחיפוש פתרון מדיני לסוגיה הסורית, החלטה 2209 (2015) של המועצה המגנה את השימוש בכלור רעיל בסוריה, החלטות מועצת הביטחון 2139 (2014) ו-2165 (2014) על הידרדרות המצב ההומניטרי בסוריה, הקוראות ליישום מלא של ההחלטות הקודמות של מועצת הביטחון הנוגעות לסוריה, כולל החלטות 2170 (2014), 2199 (2015), 2249 (2015) והחלטה 2401 (2018). החלטות אלה דוחקות בקהילה הבינלאומית בכל גורמי הממשל, הסוכנויות הבינלאומיות, ארגוני האו"ם ומדינותיהם לספק תמיכה וסיוע נוספים למדינות ערב המקבלות פליטים סורים ולשאת בנטל זהה עימן. [שני הצדדים] דורשים מהמדינות המסייעות ליישם בהקדם האפשרי את התחייבויות הוועידות לתמיכה הומניטארית בסורים, שהתכנסו בכווית (2013-2014), לונדון (2016) ובריסל (2017). הקהילה הבינלאומית צריכה לייחס חשיבות ולתמוך באופן פעיל לשיקום סוריה ולספק ערבויות לספק יציבות ארוכת טווח. ברגע שהמצב הביטחוני יאפשר זאת, פליטים סוריים במדינות שכנות יוחזרו בשלום ובהקדם לארצם. יש להדגיש כי על ישראל לסגת מרמת הגולן הסורית.

8. [שני הצדדים] מדגישים את חשיבות אחדותה, ריבונותה, יציבותה ושלמותה הטריטוריאלית של לבנון וקוראים ליישום מלא של החלטות מועצת הביטחון הרלוונטיות, שדורשות שישראל תיסוג מיתר שטחי לבנון הכבושים ושתפסיק באופן מיידי להפר את ריבונותה של לבנון בטריטוריה היבשתית, הימית ובמרחבה האווירי.

[שני הצדדים] מדגישים את תמיכתם לזכותה של לבנון בשימוש במשאבי הנפט והגז הטבעיים בגבולותיה הימיים, ומברכים על התעקשות הקהילה הבינלאומית לתמוך ביציבותה הפוליטית והכלכלית של לבנון בכנסים הבינלאומיים שהתקיימו ברומא ובפריז.

[סעיפים 9-11 קוראים לשמור על האחדות, הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של עיראק, לוב ותימן בהתאמה.]

12. באשר לים סוף ומיצרי באב אל-מנדב והורמוז – מעצם היותם מוקדי סחר עולמיים חשובים, יש לשמור על חופש השיט בהם, בהתאם לעקרונות החוק הבינ"ל.

[סעיפים 13 ו-14 מברכים על יוזמות שלום במזרח התיכון.]

[סעיף 15 מברך על השינויים שהביאו ליציבות בסודן ותרמו לפיתוחה הכלכלי.]

[סעיפים 16 ו-17 קוראים לשמור על האחדות, הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של סומליה וקומורו בהתאמה.]

18. [שני הצדדים] מחזקים את הגינוי של כל פעילות טרור וארגוני טרור ומגנים כל אדם שיבצע פעילות טרור בכל זמן ובכל צורה שהיא תהיה מטרתו אשר תהיה. קוראים להלחם באופן אקטיבי בכל ביטוי של טרור ולעקור מן השורש את הגורמים לטרור ומקורות המימון שלו. [שני הצדדים] מתנגדים לכל חיבור בין טרור ללאומים, דתות, עמים ותרבויות וקוראים לחזוק את השיח קבוצות אלה כדי לפתח סובלנות והבנה הדדית, וקוראים למדינות להימנע ממתן כל סוג של תמיכה לגופים או אנשים שהיו מעורבים בטרור ולארגוני טרור היוצאים באיומים, הורגים בני ערובה או דורשים כופר ומבצעים סוגים אחרים של סחיטה. [שני הצדדים] מגנים בחריפות פעולות טרור שנועדו לערער את ביטחונן ויציבותן של מדינות ערב.

[סעיף 19 מגנה את אירועי הטרור בבחריין.]

[סעיף 20 מאשרר את התמיכה ב"אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני" ומעודד מדינות במזרח התיכון שטרם חתמו עליה לעשות כן. אין התייחסות ישירה לישראל בסעיף זה.]

[סעיפים 21-34 עוסקים בתחומים של כלכלה, מסחר ופיתוח, כאשר סעיף 22 מתמקד בהגברת הפיתוח של "יוזמת החגורה והדרך".]

[סעיפים 35-49 עוסקים בקידום מדעי הרוח והחברה, חילופי ידיעות וחדשות ודיאלוג תרבותי, כאשר סעיף 39 מתמקד בשיתוף פעולה בחדשנות טכנולוגית במסגרת "יוזמת החגורה והדרך".]

במסגרת המושב העבירו את "תוכנית הפעולה של הפורום לשנים 2018-2020" ואת ה"הכרזה על פעילות משותפת במסגרת 'יוזמת החגורה והדרך'".

לבסוף שני הצדדים הביעו את שביעות רצונם על ההצלחה של מושב זה. הצד הערבי הודה לסין על קבלת הפנים החמה והאירוח ועל ההכנה המדוקדקת של הוועידה, שתרמה לה לשאת פירות.

שני הצדדים מברכים את הכינוסים הבאים העתידים להתקיים ב-2019 במסגרת הפורום ה-16 לבכירי המדינות הערביות והפורום החמישי לבכירים מסין וממדינות ערב לאסטרטגיה פוליטית וב-2020 במושב השרים התשיעי, אשר עתיד להתקיים בממלכת ירדן ההשאמית.

ההכרזה נחתמה ברפובליקה העממית של סין בעיר בייג'ינג ב-10 ביולי 2018 בשני עותקים ובנוסח אחד, בשפה הסינית ובשפה הערבית, כאשר שני הנוסחים קבילים.

[על החתום,]

נציג הרפובליקה העממית של סין: ואנג יי (王毅), מזכיר המדינה ושר החוץ של סין.

נציג הליגה הערבית: אחמד אבו אל-רייט, מזכ"ל הליגה הערבית.

לחץ כאן לטקסט המקורי בסינית