פורצלן סיני - האוצר של הארכיאולוגים הישראליים / גואנג-מינג דיילי 光明日报
כחלק מסדרת כתבות על אוצרות סיניים שהתגלגלו במהלך ההסטוריה למגוון מדינות, גואנג-מינג דיילי ערכו ראיון עם פרופסור אסף גודלשמיט מאוניברסיטת תל אביב על שברי פורצלן שהתגלו בישראל בשנות ה-30 של המאה הקודמת. חשיבותם בעיני החוקרים הישראלים גדולה, מכיוון שהם מהווים הוכחה לפיתוח הכלכלי שעברו האוכלוסיות השונות בדרום הלבנט. באמצעות השוואה לממצאים דומים בסין ומעיון במסמכים היסטוריים, ניתן להעריך שהכלים השלמים הגיעו לארץ הקודש בסחר ימי, ולפי ניתוח הסימניות ניתן לתארך אותם מתקופת טאנג המאוחרת עד תקופת סונג הדרומית (מאות 10-13 לספירה). בספרות ערבית מהתקופה הם מתוארים כחפצי מותרות של האליטה או כמתנות שהחליפו ידיים במשלחות דיפלומטיות. לעתים שימשו לטקסים, לאחסון בשמים ואפילו ככלים לבדיקת רעלים. למעוניינים, את השברים ניתן לראות בארכיונים התת קרקעיים של מוזאון רוקפלר בירושלים יחד עם ממצאי פורצלן כחול-לבן נוספים שהובאו מארה"ב ומבריטניה.
• משרדי ממשלה רבים בישראל משתתפים בהגנה על ממצאי מורשת ותרבות / סוכנות הידיעות סין-חואה 新华社
בסין-חואה כתבו שהשריפה ב-15 באפריל בקתדרלת נוטרדאם שבפריז שימשה אות אזהרה לכל המדינות על הצורך בשמירה על אוצרות התרבות שלהן. לישראל יש הרבה מהם, ולכן משרדי ממשלה רבים מעורבים בפעולות שימור בניינים עתיקים החשופים לפגעי הטבע וונדליזם. ב-1978 העבירה הכנסת את חוק העתיקות, שנועד להגן על אתרי היסטוריה ותרבות שהוקמו לפני שנת 1700, וב-1991 עבר תיקון לחוק התכנון והבניה שכלל גם אתרים מאוחרים יותר. בראיון של הסוכנות עם ד"ר עירית עמית-כהן מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, היא הסבירה מה יש לסין ללמוד מישראל כדי לשמר את אלפי האתרים ההסטוריים בתחומה, למשל החוק הישראלי מחייב לבצע חפירות ארכיאולוגיות לפני עבודה באתרי בניה, ומשנת 1991 מחייב כל עירייה להחזיק ועדה להגנה על אתרי היסטוריה ומורשת. ארגונים רבים עוסקים בפרויקטי שימור כמו חפירות ארכיאולוגיות מתחת למים, הערכות סיכונים, בניית שוברי גלים או מיפוי תלת-מימדי של אתרים.
• זרקור: סין וישראל שואפות לחיזוק שיתוף הפעולה בתחום ההשכלה הגבוהה / סוכנות הידיעות סין-חואה 新华社 (באנגלית)
כ-80 נציגים מ-27 מוסדות להשכלה גבוהה השתתפו בפעם הראשונה ביריד לימודים בסין שנערך באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה בארגונם של ה- China Education Association for International Exchange בשיתוף המל"ג ושגרירות סין בישראל.
• אחרי מאה שנה ה"קומונות" הישראליות מודאגות מ"עצלנים שתופסים טרמפ"? / סוכנות הידיעות סין-חואה 新华社
ה"קומונות האגדתיות", הלא הם הקיבוצים, הפכו לשם דבר בסין, וסינים רבים שמכירים את ישראל כנראה שמעו גם על עליהם. בעוד הקיבוצים הושתתו על אותם ערכי ליבה שיתופיים שעמדו בבסיס "הקומונות העממיות" 人民公社 שאורגנו בסין המאואיסטית מסוף שנות ה-50, בישראל הם הפכו ל"גן עדן", כפי שתיאר זאת כתב סין-חואה, ואילו בסין הקומונות היו מהגורמים שהובילו למותם של עשרות מיליונים ב"קפיצה הגדולה קדימה". הכתב תאר את המשבר שעבר על הקיבוצים משנות ה-80 בשל גל האורבניזציה והתיעוש שהתרחש על רקע פיתוח מואץ של הכלכלה הפרטית ועל שיטות ההתמודדות השונות שלהם, למשל נקיטת צעדי הפרטה רחבים או הקמת חממות לטכנולוגיה חקלאית, מפעל לאצות ים והפעלת השדה הסולארי הגדול בישראל בקיבוץ קטורה. הוא סיכם בכך שהיום הקיבוצים כבר איבדו את התכונות ה"קומונה" שלהם, ויותר דומים לקואופרטיב יצרני, אבל אסור להתעלם מתרומתם לפיתוח הכלכלי של ישראל.
• תייר ישראלי איבד את הארנק שלו באגם המערבי בחאנג-ג'ואו, ורגע לפני שעלה למטוס, נהג אוטובוס מקומי השיב לו את האבדה / חדשות מעבר לים של יומון העם 人民日报海外网
יאמר לזכותה של התקשורת הסינית, שבניגוד למקבילתה המערבית, היא מפרסמת הרבה יותר סיפורים שמפיצים "אנרגיות טובות" 正能量. אם יש לכם שעה פנויה, אתם מוזמנים לקרוא בלינק המצורף כתבה בת 2000 סימניות (!) על מטייל ישראלי שאיבד את ארנקו בחאנג-ג'ואו ועל נהג האוטובוס טוב הלב שעשה שמיניות באוויר כדי להשיב את האבדה.
Comments