"האיום הגדול ביותר על נתניהו כנראה מגיע מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט" פירשו (בסינית) בסוכנות הידיעות הרשמית סין-חואה 新华社. כשאביגדור ליברמן הודיע בנובמבר על התפטרותו וריח בחירות עלה באוויר, רוב האנליסטים לא חששו לגורלה של הליכוד כמפלגת שלטון. אך הצהרת מנדלבליט בסוף פברואר על כך שיש די ראיות להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו למשפט בשלושה תיקים על הונאה, קבלת שוחד והפרת אמונים והאיחוד בין מפלגת חוסן לישראל של בני גנץ ליש עתיד של יאיר לפיד טרפו את הקלפים (בסינית).
התקשורת הסינית עקבה אחרי פרשיות נתניהו האחרונות עוד מתחילתן בינואר 2017, לרוב בצורה לקונית (בסינית) ועל פי ההתפחויות, אבל מדי כמה שבועות סיפקו (בסינית) פרשנויות ארוכות. הטלוויזיה המרכזית של סין (CCTV) הציגה את התחזית שלה באמצעות גרפים ואנימציות מאירי עיניים (בסינית), כשהיא מתייחסת בחשש להבטחת נתניהו לספח את הגדה המערבית אם ייבחר. פרופסור ואנג יו 王宇 מהמכון לחקר ישראל ותרבות יהודית באוניברסיטת בייג'ינג אמרה (בסינית) לסין-חואה שהסוגיה החשובה ביותר לישראלים בבואם להצביע באפריל תהיה רווחת האוכלוסייה.
עם פרסום תוצאות הבחירות הייתה הסכמה כללית בין החוקרים הסינים שלא משנה מי ירכיב את הממשלה, ישראל "תמשיך לפזול לימין". ד"ר ואנג ג'ין 王晋 מאוניברסיטת צפון-מערב בעיר סי-אן (NWU) פירש (בסינית) ב"העיתון" 澎湃 היוקרתי שהגברת המעורבות האיראנית והרוסית בסוריה, האיום המתמשך מחמאס והתמיכה הבלתי-אמצעית של טראמפ מחזקים את הימין בישראל, ולכן לא משנה אם זה יהיה הליכוד או כחול לבן, כולם יצטרכו להתאמץ להשיג את הקולות האלה. במאמר באתר עיתון צבא סין 解放军报 הביעו דאגה (בסינית) שהתחזקות הימין תקבע את מדיניות החוץ התקיפה של ישראל כלפי הסכסוך, רמת הגולן, ירושלים וההתנחלויות. באופן ספציפי, מדיניות הבטחון תתרכז יותר באיראן מאשר בפלסטינים, מה שלא רק יקשה על פתרון הסכסוך אלא גם יכול להחריף את המתחים באזור.
אולם הפתעה ציפתה לעולם כשבפעם הראשונה בהסטוריה של ישראל כנסת נבחרת לא מצליחה להרכיב ממשלה. כמו רבים מאיתנו, בסין גירדו פדחתם בנסיון להבין "מה יש לישראל" וסיפקו (בסינית) הסברים ארוכים על מערכת הבחירות הנוכחית והמצב הפוליטי המורכב שהובילו לכשלון נתניהו, "המכשף הכל-יכול" 叱咤风云的魔术师.
בעיתון חדשות בייג'ינג 新京报 דווקא הציגו (בסינית) את טראמפ כמי שיצא הכי מובך מהסיפור הזה, שלטענתם, למען נתניהו וישראל יצא מאונסק"ו, הכיר בירושלים כבירה, העביר השגרירות והכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן למרות ביקורת מבית. גם בסין-חואה הציגו (בסינית) את אי שביעות הרצון של הנשיא האמריקאי מה"פָשְלה" הישראלית, שפגעה בתזמון הצגת "עסקת המאה" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.