סין במזרח התיכון: תמרון בין ביקורת על ישראל לשיתוף פעולה עימה

ב-10 ביולי התכנס בבייג'ינג פורום סין ומדינות ערב לשיתוף פעולה (CASCF). זו הפעם השמינית בו נפגשות סין ומדינות הליגה הערבית במסגרת הפורום מאז הוקם לראשונה ב-2004 על ידי נשיא סין לשעבר חו ג'ין-טאו בעת ביקורו במטה הליגה במצרים. סגן נשיא האגודה הסינית ללימודי המזרח התיכון וחוקר מטעם מכוני שנגחאי למדיניות חוץ ובעיות בינלאומיות (SIIS) לי ווי-ג'יין 李伟健 כתב (בסינית) על הפורום הנוכחי, שהוא עיצב "תכנית אב לפיתוח יחסי סין ומדינות ערב בעידן החדש". בעיניו, מהות הפורום שוב מדגישה את רצונה של סין לקחת תפקיד גדול יותר על עצמה בקידום שלום ויציבות במזרח התיכון.

בסיקור של סוכנות הידיעות הסינית בביטאון המפלגה יומון העם 人民日报 פורסם (בסינית) כי במסגרת הפורום חתמו שני הצדדים על מספר מסמכים חשובים, בין היתר תוכנית פעולה של הפורום לשלושת השנים הקרובות, מסמך הכרזה על פעילות משותפת על הקמה משותפת של יוזמת "החגורה והדרך," והכי חשוב לעניינינו, "הצהרת בייג'ינג" 北京宣言. הצהרת בייג'ינג, כותב לי ווי-ג'יאן, מתמקדת בתוכן המעשי של השותפות האסטרטגית הסינית-ערבית ומגדירה בבירור את כיוון התפתחות היחסים המעמיקים ביניהם. על המסמך הארוך חתום שר החוץ הסיני ואנג יי 王毅, ובכך הביע את הסכמתו המשותפת עם מדינות ערב לשורה של סוגיות, כמו שיתוף פעולה בכלכלה וב"יוזמת החגורה והדרך", במסחר, תעשייה, לוחמה בטרור, אנרגיה ותרבות.

בתוך ההצהרה חזרה על עצמה הדרישה לשמירה על אחדות, ריבונות ושלמות טריטוריאלית של מדינות מזרח התיכון. היא הוזכרה ככלל וגם באופן מפורט כלפי שמונה ממדינות המזרח התיכון, ומתוך 49 הסעיפים המרכיבים את המסמך, יש שלושה שישראל מוזכרת בהם בהקשר זה. סעיף 8 הקצרצר מדגיש את הנושא בלבנון, ואת כך שעל ישראל "לסגת מיתר שטחי לבנון הכבושים"; סעיף 7 ארוך מעט יותר ומביע דאגה עמוקה כלפי המצב בסוריה ואת תמיכת שני הצדדים בהחלטות שונות של האו"ם. המשפט האחרון בו מבהיר - למען הסר ספק - כי "על ישראל לסגת מרמת הגולן הסורית"; סעיף 6 ארוך במידה ניכרת מכל סעיפי הצהרת בייג'ינג והינו היחיד בה שמציין את הפלסטינים (22 פעמים), וכך באופן טבעי גם ישראל מופיעה בשמה (10 פעמים).

מעבר למסרים הקבועים שהתקשורת הרשמית ומשרד החוץ הסיני נוהגים להפיץ בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני כמו הכרה בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, תמיכתם ב"פתרון שתי המדינות" ובזכות השיבה וגינוי ההתנחלויות, הסעיף מספק התייחסות רשמית ישירה גם לסוגיות עדכניות. שני הצדדים מגנים את העברת השגרירות האמריקאית וקוראים "לעצור כל פגיעה במעמד המשפטי וההיסטורי של מזרח ירושלים הכבושה וניסיון לשנות את המבנה הדמוגרפי שלה והמאפיינים התרבותיים הערביים שלה." באשר לעימות בין צה"ל למפגיני "צעדת השיבה", המתרחשים על גבול עזה בכל שישי מזה כמה חודשים, היה למסמך דברים חריפים יותר לכתוב:

[שני הצדדים] מגנים את כוחות צבא הכיבוש הישראלי 以色列占领军 על ההתערבות הברברית 野蛮侵犯 שלו בצעדת השלום הפלסטינית ברצועת עזה ביום ציון הנכבא, שהובילה למוות של אלפי אזרחים בלתי חמושים וחסרי הגנה 手无寸铁 ולפציעתם של אלפים נוספים. מדובר בהפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אמנת ז'נבה הרביעית ושל חוק זכויות האדם הבינלאומי. [אנו] קוראים להקמתה של ועדת חקירה בינלאומית על ידי מועצת האו"ם לזכויות אדם ותומכים בה להתחיל עבודה זו, על מנת להבטיח הקמת מנגנון מוגדר היטב שיבוא בדין וחשבון עם האשמים ויביאם למשפט. [אנו] קוראים למועצת הבטחון של האו"ם לספק הגנה צבאית לעם הפלסטיני.

למעשה ההצהרה יוצאת כנגד ישראל באופן חד צדדי שמציג אותה כמי שתוקפת בברבריות וללא הצדקה את הפלסטינים חסרי ההגנה, אך להלכה ישראל אינה העיקר ובאה רק ככלי-שרת למטרה הסינית. ניתן להוכיח זאת מנאום הפתיחה של הפורום שנשא סי ג'ין-פינג והובא במלואו בסין-חואה. בנאומו התייחס (בסינית) לפלסטינים כמעט באותה כמות שהתייחס ל"יוזמת החגורה והדרך" (9 מול 14), ובכל זאת מבלי לציין את שמה של ישראל אפילו פעם אחת. הוא הבטיח לספק לפלסטינים מאה מיליון יואן (כ-50 מיליון ש"ח) "ללא תמורה" לסיוע כלכלי והומניטרי, לתרום כלכלית לאונר"א, ולקדם באופן מעשי דיונים להקמת אזור סחר חופשי ונמל לפלסטינים. נדמה כי מה שעומד לנגד עיניה של סין היא הנסיון ליצור שיתוף פעולה עם מדינות ערב ב"יוזמת החגורה והדרך".

באותו הקשר יש לציין שקשה מאוד למצוא את הצהרת בייג'ינג במלואה ברשת בשפה הסינית והיא לא קיימת באנגלית. ניכר כי נאום סי והצהרת בייג'ינג החתומה לא נועדו בשביל הקהל הסיני וקל וחומר שלא הישראלי. נראה כי בייג'ינג משתמשת בסכסכוך הישראלי-פלסטיני כדי לרצות את הליגה הערבית, והכל נועד ליישם את מטרתם האמיתית במזרח התיכון - יציבות אזורית דרך אותה מנטרה, שהופיעה בהצהרת בייג'ינג: "שמירה על אחדות, ריבונות ושלמות טריטוריאלית". קובי לוי מהפורום לחשיבה אזורית כבר כתב על כך, שסין צריכה יציבות כדי להבטיח את מקורות האנרגיה שלה וכן לצורך מימוש פרויקטי הענק שלה במסגרת "יוזמת החגורה והדרך". לוי מצביע על "מדיניות של יצירת חיץ בין מדינה למדינה וניהול יחסי חוץ עם כל אחת מהן בנפרד", כך שסין אינה רואה סתירה בין ביקורת על ישראל בפורום עם מדינות ערב לבין עשיית עסקים עימה.

"להשתחוות בבית רימון" הוא ביטוי באנגלית שמקורו בתנ"ך ומשמעותו דומה ל"לשלם מס שפתיים". בספר מלכים ב' מסופר על נעמן, שר צבא ארם, שנרפא באופן פלאי מצרעת קשה על ידי הנביא אלישע. לאחר מעשה ביקש מהנביא לסלוח לו על כך שלכשיחזור לארצו, יאלץ להשתחוות עם מלכו לאלוהי ארם, רימון, וזאת נגד רצונו האמיתי. לא כתוב מה עשה לאחר מכן, אך אילו אחר שחזר נעמן לארם היה משתחווה ובנוסף לכך רוקד ושר בשמחה, קשה להאמין שהנביא היה מרוצה מכך. כמעצמה עולה באפשרותה של סין להצביע נגד ישראל באו"ם כדי לממש את שאיפותיה, אך כידידה שלה מזה 26 שנה, הניסוחים הקשים גורמים לנו לתהות היכן עובר הגבול ועד כמה ישראל מוכנה להבליג.

תרגום חלקי לעברית של הצהרת בייג'ינג, שנעשה על ידי המרכז לחקר התקשורת הסינית, ניתן לקרוא כאן.