יוזמת החגורה והדרך (一带一路) הייתה המילה הלוהטת ביותר לחודש מאי בעיתון המפלגה יומון-העם (人民日报), כך לפי ניתוח כמותני של דייויד בנדורסקי מה-China Media Project. באמצע יוני ערכו התאחדות התעשיינים יחד עם הפורום לחשיבה אזורית, לשכת המסחר ישראל-אסיה ומרכז ישראל אסיה כנס על המשמעות הפוליטית והכלכלית של היוזמה על ישראל בפרט והמזה"ת וצפון אפריקה בכלל. היוזמה שנחשפה על ידי הנשיא סי באוקטובר 2013 מפנה משאבים סיניים משמעותיים לעבר פרויקטים בלמעלה מ-60 מדינות, במיוחד בתחום התשתיות. לצורך היוזמה הוקמה קרן ייעודית בשווי 40 מיליארד דולר (NSRF) ובנק עולמי חדש (AIIB) עם הון של 100 מיליארד דולר, בו ישראל חברה מייסדת.
פרופ' אהרון שי מהמחלקה ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת ת"א טען בכנס כי היוזמה היא לא תוצאה של תכנון אסטרטגי אלא קונספט דינמי, לו הוא קורא "בלון ניסוי". גודלה העצום של היוזמה והיכולת לצרף אליה פרויקטים מעשרות מדינות גם בדיעבד מקשה מאוד על הבנתה.
מכון מרקטור ללימודי סין (MERICS) מברלין מנסה לעשות קצת סדר בבלאגן באמצעות מאגר מידע ומפה אינטרקטיבית על יוזמת החגורה והדרך.
בנק HSBC זיהה לאן נושבת הרוח, ובאמצע מאי הכריז על הקמת דסק לענייני סין בישראל, שמתווסף לעוד 24 על נתיב החגורה והדרך.
במעמד שגריר סין בישראל הוקם ב-20 באפריל איגוד החברות הסיניות בישראל (CEAI), שיקח חלק פעיל בקידום היחסים בין המדינות תחת יוזמת החגורה והדרך.
קונסול ישראל בצ'נג-דו, אמיר לאטי, ביקר עם נציגי המפלגה הקומוניסטית בסה-צ'ואן, ושני הצדדים אמרו כי יקדמו (בסינית) הקמה של "מרכז החגורה והדרך" למחקר ופיתוח חקלאי בשיתוף פעולה עם מש"ב, הסוכנות הישראלית לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ.
ישראל יכולה להשתמש בכותרת של "יוזמת החגורה והדרך" כדי למתג שיתופי פעולה עתידיים עם סין בכל התחומים. בניגוד לעמדה הרווחת, היוזמה אינה מוגבלת לתחומי התשתיות וההשקעות. היא גם כוללת אלמנטים לא מטריאליסטיים ורצון סיני לאינטגרציה תרבותית גלובלית. כדוגמא לכך ניתן לציין את ביקורו החשוב (בסינית) של ראש עיריית שנגחאי בחיפה, שולחן עגול (בסינית) של מכללת שנקר בוועידת התרבות של האיחוד האירופי וסין, או תוכנית משותפת לתואר שני במנהל עסקים בין אונ' בר-אילן לאונ' הבינ"ל הסינית לעסקים וכלכלה, שכולם סבבו תחת שם הקוד של החגורה והדרך.
Comments