התחממות ביחסים, התחממות בגבולות

המתיחות בין הודו לסין בשנת 2017 הגיעה לשיאים חדשים במספר אירועים חריגים, כאשר הבולט בהם היה המשבר הטריטוריאלי בדוקלאם, שכמעט ונגמר בהתכתשות צבאית. על רקע זה חגגו ביולי 2017 בישראל את ביקורו ההיסטורי והחם במיוחד של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, ובינואר הוביל בנימין נתניהו ביקור מקביל בליווי גדוד אנשי עסקים, במה שצוין כביקור הראשון של ראש ממשלה ישראלי בהודו מזה 15 שנה. 

• במהדורה הבין-לאומית של בטאון המפלגה, יומון העם, סקרו בסקרנות את "ירח הדבש בין הודו וישראל", אך גם הסבירו שהוא פחות משמעותי מכפי שנראה לעין, או כפי שישראל הייתה רוצה, והודו פועלת בעיקר ממניעים פרקטיים.

• המניע העיקרי להתחממות בין הודו לישראל הוא נשק. ישראל היא ייצואנית הנשק ה-7 בגודלהבעולם, כשחצי מממנו מגיע להודו. התקשורת הסינית עקבה באדיקות ובמעין שמחה לאיד אחריעסקת טילי הספייק וביטולה והחזרתה לסירוגין. קשה להאשים את הסינים, שחוששים  כבר שניםמכך שהפיתוחים הישראליים יופנו כלפיה, כפי שקרה בדצמבר עם נפילת המל"ט מתוצרת התעשייה האווירית לידי צבא סין.

• המניע השני להתקרבות לישראל הוא רצונו של מודי להציג את הודו כמעצמה אלטרנטיבית לסין במזרח אסיה. העורך הראשי של האקדמיה הסינית למדעי החברה, יה חאי-לין, אומר כילהערכתו הודו אכן מקווה להציג עצמה כשחקן משמעותי בבמת המזרח התיכון, למרות שבפועל יש לה מעט כוונה אמיתית או יכולת לעשות כן. ביקורו של מודי אצל הפלסטינים בינואר היה מהלך דיפלומטי "לאיזון" הצעדים החיוביים שארצו ביצעה עם ישראל. הרצון של הודו להביע תמיכה בפלסטינים נובע מתלותם בנפט ממדינות המפרץ ומגודל האוכלוסיה המוסלמית בהודו עצמה. 

• המניע השלישי אותו מציינים ביומון העם הוא רצונה של הודו להתקרב לארצות הברית דרך ישראל, אך יחד עם זאת הצבעתה באו"ם לגינוי החלטת טראמפ להכיר בירושלים מוכיחה כי הודו היא נגד ישראל וארה"ב בכל הנוגע לסכסוך.