בחודש מרץ התקיים אירוע הפוליטי מהחשובים ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה העממית של סין מאז הרפורמות הכלכליות של דנג סיאו-פינג בדיוק לפני 40 שנה. כמו בכל מרץ התכנסו השנה בבייג'ינג את "שני המושבים" 两会, הישיבה השנתית של הקונגרס הלאומי העממי (ה-NPC) והכנס השנתי של הועדה הפוליטית המייעצת של העם (ה-CPPCC), כנסים שאורכים כשבועיים. בעוד הגוף השני מורכב מקשת של נציגים, שחלקם לא משויכים למפלגה הקומוניסטית הסינית, כמו אינטלקטואלים, אנשי מקצוע, טייקונים וסלבריטאים ומשמש כגוף מייעץ בלבד, הקונגרס מורכב מכשלושת אלפים נציגי המפלגה בפרובינציות ובצבא, ומתפקד כרשות המחוקקת של סין. מושב שנתי זה מתמקד בחקיקת חוקי יסוד, וכמו כן אחראי על אשרור מינוי חברים לגופים המרכזיים של המדינה. בין היתר כולל אשרור מינויים בממשל לחברי הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, חברי מועצת המדינה, שרי ממשלה, ראש הממשלה, סגן הנשיא ולבסוף גם את מינוי הנשיא עצמו.
הסיפור המרכזי לכאורה מתוך "שני המושבים"', כפי שהופיע ברוב הכותרות בתקשורת הישראלית, היה ביטול ההגבלה בחוקה שאוסרת על נשיא סין, שי ג'ין-פינג, לכהן יותר משתי כהונות רצופות. אין עוררין על כך שמשמעות צעד זה תוביל את שי לכהונה שלישית שתוביל את המשך היישום של מחשבתו, אולם הצגתו כחלק המשמעותי של כנס זה אינה מדויקת. עוד לפני ביטול הסעיף כוחו של שי היה מרוכז היטב מתוקף תפקידו הכפול כראש המפלגה וכראש הצבא, תפקידים ללא מגבלת זמן כמו משרת הנשיא, שמוגבלת לחמש שנים. בעוד 40 שנה, כשהיסטוריונים יסתכלו לאחור הם יסמנו את כינוס "שני המושבים" של 2018 כאירוע שיצק את היסודות לרפורמה הכלכלית השניה של סין, ואולי כמה שהוביל אותה להפוך למעצמה מספר אחת בעולם. על כן עלינו להתמקד במספר משמעויות מהותיות:
ראשית, הארגון מחדש בצמרת המפלגה ומינוי אנשי שלומו של הנשיא שי. מלבד להיותם מקורבים לנשיא, מדובר בקאדר של אנשים מוכשרים ובעלי ניסיון בקביעת מדיניות כלכלית, חוץ, בטחון פנים ועוד, ונסיון צבור זה הוא שיאפשר לו להמשיך וליישם את הרפורמות ביתר שאת. למשל ניתן לציין את מינוי ואנג צ'י-שאן כסגנו של הנשיא, שלמרות גילו המתקדם נודע כ״בולדוזר״ שהניע בהצלחה את הקמפיין של הנשיא נגד השחיתות ופרויקטים לאומיים נוספים מתחום הבנקאות ובריאות הציבור. השינוי במבנה הממשלה ובמשרדים והגופים המרכיבים אותה גם הוא משמעותי ביותר ופותח לנו חלון אל עבר מה שנמצא בראש מעייניו של הנשיא. מלבד לטיפול בשחיתות, צמצום הבירוקרטיה והגברת היעילות של הממשלה, המשרדים החדשים שהוקמו מעלים על סדר היום סוגיות כמו איכות הסביבה, חקלאות, משאבי טבע, תיירות ובריאות הציבור. יש לקחת בחשבון שתהליך המינויים צפוי להמשך בחודשים הקרובים, וכתוצאה יאט קבלת החלטות משמעותיות בקרב חברות סיניות עד סוף 2018.
שנית, אנו עדים להגברת הרגולציה לצמצום החוב הממשלתי וחיזוק הקו הלאומי של שי להפחתת התלות של סין במדינות הזרות. לאחרונה הציבה ממשלת סין קו מנחה לחברות פרטיות בנושא רכישות ומיזוגים עם חברות זרות, שגרם לירידה של כ-45% בהשקעות ב-2017 בהשוואה ל-2016. הממשלה אסרה על השקעות "לא רציונליות" בתחומים כמו הימורים ומגבילה השקעות חוץ בנדל"ן, בידור, מלונאות וספורט בצעד שנועד לצמצם פשיעה והלבנת הון. ההגבלה על הימורים גורמת לעיכוב הרכישה על סך 4.8 מילארד דולר של Playtika, חברת המשחקים הישראלית. כמו כן סקטורים בתעשיה הנחשבים חיוניים לביטחון הלאומי כמו ייצור של מוליכים למחצה ילכו ויסגרו כלפי חוץ לטובת ייצור מקומי.
מאידך הממשלה מעודדת השקעות שקשורות ליוזמת "החגורה והדרך" (One Belt One Road), פרויקט שאפתני חוצה גבולות של הנשיא להשקעה בתשתיות, המקשרות בין סין ליתר העולם המתפתח, בו ישראל גם מעורבת. בהמשך לקו זה הבטיח בסוף מרץ ראש ממשלת סין, לי קה-צ'יאנג, שארצו תמשיך להפתח להשקעות זרות. סגנו של לי ויועצו הכלכלי של הנשיא, ליו חה, קבע מסגרת זמן של שנה, בה תורחב ההשתתפות של חברות זרות במגזר הפיננסי, ושוק התשלומים בשווי 27 טריליון דולר יפתח לחברות זרות. משמעות צעדים אלו היא שעולם הפיננסים הוא הענף המומלץ לשיתוף פעולה עם סין בשנים הקרובות. סין תמשיך לעודד השקעה בישראל בטכנולוגיה, חקלאות ובמיוחד בתשתיות, כך שהחשש של רשות ההגבלים הישראלית מפני הדומיננטיות של יזמים וחברות תשתיות סיניות בפרויקטים בישראל אכן עשוי להתממש.
לבסוף, על צל החששות ממלחמת סחר המתפתחת בין סין לארה"ב, "שני המושבים" המחישו כי עלינו לצפות שסין תגביר את הנוכחות שלה בזירה הבין-לאומית הכלכלית והפוליטית. בפן הכלכלי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, סיפרה בראיון לבלומברג על ההשפעות השליליות שייתכנו למלחמה כזאת על ישראל. בפן הפוליטי יתכן שבייג'ינג תוסיף לבנות את מעמדה כמתווכת לגיטימית בין ישראל לפלסטינים. בניוזלטר הקודם ניסינו להבין את המניעים מאחורי משלחת השלום הישראלית-פלסטינאית לסין בדצמבר 2017, ובחודש מרץ ערכו משתתפי המשלחת פגישת מחזור עם שגריר סין בישראל. השגריר הציע להתרכז בתוכנית "ארבעת הנקודות" של הנשיא שי ג'ין-פינג כפלטפורמה שתביא לפתרון הסכסוך ההיסטורי. ארבעת הנקודות של שי כוללות:
פתרון על בסיס רעיון "שתי המדינות", תמיכה במדינה עצמאית פלסטינית על קווי 67' עם מזרח ירושלים כבירתה.
הקפאת הבניה בהתנחלויות, מניעת פגיעה באזרחים חפים מפשע וחזרה לשולחן המשא ומתן.
הגברת מעורבות הקהילה הבין-לאומית. סין מוכנה לקחת חלק במאמץ זה, ולכן כינסה את משלחת השלום בדצמבר.
ניצול הקידמה ככלי לחיזוק שיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים.
לא מדובר בתחליף למעורבות האמריקנית, אלא יוזמה שתעמוד לצידה. ישראל והפלסטינים הינם "שחקנים חשובים ביוזמת החגורה והדרך", כדברי התוכנית, וסין מציעה להוביל פרויקטים שישלבו את שלושת הצדדים. בנאום המסכם את "שני המושבים" ניסה הנשיא סי להפיג את החששות מ"ניסיונות גלובליזציה של סין", אמר שהם אינם מוצדקים, ש"רק מי שרגיל להלך איימים על אחרים, רואה את כולם כאיום", וש"סין לא תכפה את רצונה על אף אחד". יחד עם זאת, יש להפנים שבעוד מנהיגי העולם המערבי יקומו ויפלו, הנשיא סי כאן להשאר לפחות לעשור הקרוב. בזמן זה הוא ימשיך לקדם, לחדש ולכוון את עמו "לרכב על הרוח המזרחית האדירה של העידן החדש", כדבריו.
Comments