בפעם הראשונה בהיסטוריה נחתה חללית בצד הרחוק של הירח. ב-3 בינואר סין הדהימה את העולם כשהפכה למדינה השלישית אחרי ארה"ב וברה"מ שביצעה נחיתה "רכה" על הירח. אולם המנועים של הגשושית הסינית בקושי הספיקו להתקרר, וכבר התפרסמו דיווחים בתקשורת העולמית על שחקנית אחרת בתחום החלל, שמשכה מסין את תשומת הלב:
רפרנס ניוז (בסינית): "חברה ישראלית הכריזה על תוכנית לנחיתה רכה על הירח ותהפוך את ישראל תהפוך למדינה הרביעית אחרי סין, ארה"ב ורוסיה".
כל כלי התקשורת המרכזיים, בין היתר CCTV, סין-חואה ויומון העם (בסינית), תיארו בפליאה את המסע לשמים של הגשושית הישראלית "בראשית" של SpaceIL. ישראל היא מדינה קטנה והראשונה ששולחת חברה פרטית לירח, הם דיווחו, ולכן המשמעות של השיגור יוצאת מן הכלל. ב-China Science Daily 中国科学报 אמרו (בסינית) שהוא "צפוי לפתוח עידן חדש של חקר הירח", בו חברות פרטיות מסביב לעולם עושות פעמיהן אל-על.
"האם העולם חוזר למרוץ חלל?" שאלו (בסינית) בגלובל טיימס בכתבה שפורסמה ביומון העם. אחרי הנחיתה של הגשושית "בראשית" צפויות נחיתות נוספות בזמן הקרוב. סין מתכננת לשגר בדצמבר את הגשושית צ'אנג-אה 5 嫦娥五号 לצורך ליקוט אבני ירח ובשנה הבאה יוזמת להגיע למאדים. גם הודו מוכנה לשיגור עוד השנה, יפן בשנה הבאה וגם לארה"ב ורוסיה יש תוכניות רבות לזמן הקרוב.
בתקשורת הסינית מנסים לשדר מסר שהירח אינו מושא לתחרות לאומית אלא כלכלית:
"זה שונה מהמלחמה הקרה", אומר (בסינית) לגלובל טיימס פאנג ג'י-חאו 庞之浩, מומחה חלל סיני. "המדינות היום שואפות לתוכניות חלל למטרות מחקר מדעי ומטרות כלכליות ולא לפוליטיות. כמובן שהראשון לנצל את משאבי הירח הוא הראשון שירוויח, ולכן כולם מתעניינים בירח."
סין מנסה לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בחקר התעופה והחלל.
הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, הגוף הפוליטי החשוב ביותר בסין, נפגשה ב-20 באוגוסט עם המדענים והמהנדסים מאחורי פרויקט החלל הסיני. מספר אחת בפוליטביורו ונשיא סין, סי ג'ין-פינג, אמר (בסינית) שסין מוכנה לפעול עם מדינות אחרות לקדם את חקר החלל.
שבוע לפני כן התפרסם בגלובל טיימס מאמר דעה באנגלית של מנהל התכנון של התעשייה עם מסר דומה שכוון בעיקר לארה"ב.
בכתבה של ה- China Science Daily על הגשושית הישראלית, כתב (בסינית) פרופסור קאנג גואו-חואה 康国华 מאוניברסיטת נאן-ג'ינג לאווירונאוטיקה וחלל שחקר החלל צריך להיות מאמץ בינלאומי.
בשנים הקרובות ולא יאוחר מ-2028 תחנת החלל הבינלאומית תסיים את תפקידה, וסין תהפוך למדינה היחידה עם תחנת חלל משלה. במצב שכזה לישראל יהיה אינטרס ברור לשתף עימה פעולה, אך בשל חפיפה בין טכנולוגיות חלל לטכנולוגיות צבאיות, קשה לדמיין שייתכן שיתוף פעולה רחב.
Comments