בשנים האחרונות מורגשת נהירה של משלחות עסקיות מסין לישראל, בהיקף של כמעט משלחת ביום, ומכל סיני שנפנה אליו נקבל גלים של מחמאות על החדשנות הישראלית והצורך בשיתופי פעולה בין שתי המדינות. אולם דו"ח של ה-IVC על ההשקעות הסיניות בהיי-טק הישראלי הציג בקול את מה שחשבו רבים - סין נותרה משקיעה זניחה בישראל. ריכזנו לפניכם את עיקר ממצאי הדו"ח:
מיזוגים ורכישות - הסינים לקחו צעד אחורה וב-2017 היוו רק כ-3.5% מסך העסקות (ללא חישוב עסקת מוביליי). הדו"ח מציינים את 2016 כשנה יוצאת דופן, בה נרכשה Playtika תמורת 4.4 מיליארד דולר, ותרמה ל-44% מסך הרכישות באותה שנה, אבל החל מינואר האחרון גם מיזוג זה בסימן שאלה ומתעכב על ידי הרשויות הסיניות.
השקעות הון סיכון - השקעות סיניות בקרנות הון סיכון ירדו לשלוש חברות ב-2017 מתשע ב-2013
גיוס הון - בפועל מספר הגופים המשקיעים כמעט והוכפל ל-34 בשנה שעברה לעומת 18 ב-2013, והם השקיעו בממוצע ב-40 סטארטאפים, אך היקף הגיוס בחברות אלה בשנים 2015-2017 נע בין 500-600 מיליון דולר, שהם עד 12% בלבד מסך הגיוס של כל חברות ההזנק הישראליות.
כנס OurCrowd השנתי, שמשך אליו 25 אלף משקיעים אך מתוכם רק כ-100 הגיעו מסין המחיש עוד יותר את מעורבותם המינורית. יחד עם זאת המספרים צפויים לעלות והעניין הסיני בישראל רק גובר, כפי שניתן היה לראות בכנס אחר של GoforIsrael לעסקים והשקעות בישראל, בו השתתפו ב-1000 נציגים מסין, ארה"ב, אירופה וישראל.
דורון אלה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) אמר לסינתזה שההייפ הסיני בישראל דווקא מוצדק, בגלל שיש הכוונה של המפלגה על תחומי השקעות, והם רואים את ישראל כמרכז לחדשנות. בעתיד צופים לראות עוד השקעות מהסינים, בעיקר בחברות בשלות ולא צעירות. לפיו, הבעיה היא בישראלים, שלא תופסים את מהות ההשקעה הסינית ולכן נכשלות עסקאות.
הקשרים בין ישראל לסין יתגברו באופן הדדי, ולא מדובר בהעתקת טכנולוגיה ובריחה, כך לפי רבקה פאנינג מ-Silicon Dragon. כדוגמא היא מציינת כיצד עליבאבא הפכו חברה קטנה מעמק הסיליקון למרכז פיתוח וגייסו אליה עוד עובדים, וכיצד צעדים דומים ננקטו כעת לאחר הרכישה של Visualead הישראלית.
Comentarios