דרומית לשנגחאי על גדות נהר היאנג-דזה שוכנת העיר נאן-טונג 南通市 בפרובינציית ג'יאנג-סו. כמו מוקדים רבים ברחבי סין, העיר נמצאת בסימן בניה. בזמן שממשלת סין מנסה לצמצם את החוב הלאומי דרך צמצום ההשקעה המסיבית בתשתיות, בנאן-טונג בונים גשר מסילה שיהיה ארוך פי ארבעה מגשר הזהב בסן-פרנסיקו.
בחודש האחרון תחום התשתיות סיפק עוד מקור לגאווה עירונית. הכתבה הראשית בעמוד השער של יומון נאן-טונג 南通日报, שהתפרסמה גם באתר יומון העם החשוב, סיפרה (בסינית) בגאווה על ההצלחה של פועלי הבניין שהעיר מייצאת לשוק ה"היי-אנד" העולמי, קרי ישראל. בכתבה פרסמו שלפי נתוני משרד הסחר הסיני, יש בישראל כיום כ-10,000 פועלי בניין סינים, מתוכם כמעט 5,000 מנאן-טונג, שמשתכרים יחדיו כמיליארד יואן בשנה (כחצי מיליארד ש"ח). השכר הגבוה והתנאים הטובים בישראל כמו מגורים ממוזגים, מקררים בחדרים ומיחמים גורמים לפועלי בניין להשכים קום ולהגיע מרחוק כדי להגיש קורות חיים לעבוד בה.
כתבת הרדיו הבינלאומי של סין (CRI) המוצבת בישראל כתבה (בסינית) פרופיל על חברת הבנייה מנאן-טונג שמוזכרת בכתבה הנזכרת למעלה, שבונה כעת בבת-ים את בניין המגורים השני בגובהו בארץ. בשנה האחרונה חברת הבנייה הסינית הייתה מעורבת בפרויקטים מצפון לדרום ובנתה בקצב שיא של חמש קומות בחודש "באיכות ובמקצועיות, וכל מה שנותר לישראלים זה להיות המומים".
העלייה במחירי הדיור והמחסור בפועלים מקומיים בישראל התאימו כמו כפפת עבודה לחברות הבניה הסיניות שנדרשות כחלק ממאמץ לאומי "לצאת החוצה" 走出去 כחלק מאותו צמצום מקומי בבניית תשתיות וגם כמרכיב חשוב ביוזמת החגורה והדרך לבנייה מסיבית מחוץ לגבולות. בכתבות הקודמות וכן בכתבה מתורגמת (בסינית) של הג'רוזלם פוסט באתר הגלובל טיימס, ישראל היא המדינה המערבית הראשונה שפתחה שעריה לפועלי בניין סינים, וחברות הבנייה מקווות שפרויקטים גדולים שלהן כמו הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב יהוו מקפצה למדינות מערביות נוספות.
במרץ לפני שנתיים במהלך ביקורו בבייג'ינג חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מקבילו הסיני על הסכם להבאת 20,000 פועלי בניין סינים לישראל. היוזמה נכשלה בצד הישראלי מסיבות שונות, אך עדיין הגיעו לארצנו עוד 5,000 פועלי בניין סינים מלבד לכאלפיים ותיקים, שאישור העבודה שלהם הוארך.
כמו קודמיהם, אלפי הפועלים החדשים צפויים לחיות בישראל זמן רב, וכך מתפרסמות לאחרונה כתבות (בסינית) כיצד בזמן שהותם בישראל הם יכולים ליהנות במרתון תל אביב או לחגוג את ראש השנה הסיני ולשמוח בחדוות העבודה. אולם עבודה רחוק מהבית יכולה להיות לא קלה. הם מתמודדים עם אתגרים מקצועיים בשל טכניקות בניה לא מוכרות, קשיי שפה וגעגועים עזים למשפחותיהם, שבחלק מהמקרים לא נפגשו עמם יותר משלוש שנים.
מכל הכתבות שפורסמו בתקשורת הסינית ברבעון האחרון, יש נושא חשוב אחד שלא אוזכר. ב-31 בינואר אחד מאותם אלפי אנשים נפל אל מותו מהקומה ה-12 באתר בניה בחדרה. שמו היה צ'ן חונג-בינג, כותבת ד"ר הדס תגרי, מייסדת ומנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, בפוסט בפייסבוק, והוא אחד מתוך 14 פועלי בניין סינים אנונימיים שנהרגו על אדמת ישראל מ-2015. גם אם מקרי המוות לא מדווחים בתקשורת הרשמית, הם בוודאי מהווים נקודת חיכוך בין ישראל לשגרירות סין. על כך ניתן לקרוא עוד כאן.
