אם חשתם דז'ה-וו בעת שסגן נשיא סין, ואנג צ'י-שאן, ביקר באוקטובר בישראל ובמקביל ברשות הפלסטינית, אתם לא לבד. שמונה חודשים לפניו ערך ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ביקור רשמי ברשות כחצי שנה אחרי שביקר בישראל. גם ב-Arab Weekly עלו זכרונות דומים. העיתון הערבי בשפה האנגלית ומבוסס בלונדון סקר את האירוח של ואנג על ידי נתניהו ואת הצמיחה המטאורית ביחסים הכלכליים בין המדינות ("נחשו מי שותפת הסחר השניה בגודלה של ישראל?"). מעל לכתבה זו הופיע מאמר מערכת שהביע חששות שישראל תנצל את ההתקרבות לסין כדי להפוך אותה מפרו-פלסטינית לנייטרלית, "כפי שעשתה עם הודו".
ניתן להבין מהיכן מגיע החשש הזה. בחזית התקשורתית, מתוך 23 כתבות באתרים ממשלתיים על ביקור סגן הנשיא באוקטובר, רק ארבע עסקו ברשות הפלסטינית, כשהיתר התמקדו בישראל. גם בכתבות שסקרו את ארבעת מדינות המזרח התיכון, בהן ערך ואנג ביקורו, ישראל הייתה מרכז הכתבה. אין תימה - סין מעוניינת בחדשנות הישראלית, כפי שהומחש ב-2017, כשישראל וסין חתמו על הסכם מקיף לשותפות בחדשנות. מדיניות זו אף צפויה להתחזק אחרי שוועידת העבודה הכלכלית של סין (CEWC), המתכנסת בכל סוף שנה וקובעת מדיניות כלכלית לשנה הבאה, הגדירה (בסינית) כמשימה החשובה הראשונה לשנה הקרובה קידום התעשיה באמצעות החדשנות.
המשלחת בראשות ואנג צ'י-שאן הייתה הצלחה כבירה מבחינת ישראל, שזכתה לסיקור יוצא מן הכלל בחיבתו בתקשורת הסינית. ראוי במיוחד לציון שהגלובל טיימס 环球时报, עיתון יומי בחסות בטאון המפלגה הקומוניסטית, יומון העם 人民日报, המתמקד בסוגיות בינלאומיות, הוציא (בסינית) גליון מיוחד בשיתוף עם שגרירות ישראל בסין שנקראת "לגלות את ישראל 《发现以色列》", בו סדרה שלמה של כתבות חיוביות במיוחד על חדשנות טכנולוגית, כלכלה, היסטוריה, תרבות, תיירות, ספורט ושיתוף פעולה בין המדינות. שגריר ישראל בסין, צבי חפץ, אמר בצדק שהגליון ממחיש את נחישות שני הצדדים לקידום היחסים.
אף על פי כן עלינו לשאול מדוע אחד משמונת האנשים החזקים ביותר בפוליטיקה הסינית מכתת רגליו להפגש עם הפלסטינים, להם היקף סחר כולל של עד 70 מיליון דולר עם הכלכלה השניה בעולם? גם אם הדיווחים בתקשורת הסינית מציגים תמונה של חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין סין לרשות, ואפילו תחילת מגעים להקמת (בסינית) אזור סחר חופשי (במקביל להסכם המתגבש עם ישראל), כחלק מפרויקט הדגל של נשיא סין, "יוזמת החגורה והדרך" 一带一路, לפלסטינים אין הרבה לתרום לסין בפן זה, ובוודאי לא בכמות שמצדיקה ביקור בדרג כה בכיר.
לפיכך, ברמה ההצהרתית ניתן לומר שלא רק שיחסי סין והפלסטינים לא יהפכו נייטלרים בשל ההתקרבות לישראל, הפלסטינים והסינים "ממשיכים את העבר ומביטים אל העתיד 继往开来", כדברי (סינית) סוכנות הידיעות הרשמית סין-חואה 新华社. גם יומון העם ואתר משרד החוץ הסיני חזרו על המסר המרגיע.
סין משתדלת להציג עמדה מאוזנת במזרח התיכון, כך שהיכולת של ישראל להטות את סין עוד יותר לטובתה באמצעות קידום יחסים כלכליים היא מוגבלת לעת עתה, וממילא סין איננה מעוניינת לתפוס את מקומה של ארה"ב במזרח התיכון. בכל הקשור לסכסוך, המסרים בתקשורת המרכזית של סין נותרו כשהיו, קרי, תמיכה לא מתפשרת בפלסטינים, בפתרון שתי המדינות והאשמת ישראל - ובמידה רבה יותר ארה"ב - בהמשך ליבוי הסכסוך.
לסין היה חשוב להבהיר את עמדתם, ולכן בכ"ט בנובמבר פרסמו בתקשורת המרכזית (בסינית ובאנגלית) את ברכת נשיא סין, סי ג'ין-פינג, לכבוד יום הסולידריות של האו"ם עם העם הפלסטיני. בברכה חזר סי על תמיכתה הלא-מתפשרת של סין במאמץ הקהילה הבינלאומית לקידום שיחות השלום, בשל היותה ידידה טובה ושותפה של העם הפלסטיני מזה 30 שנה.
