הבדלים בין התקשורת הרשמית והלא רשמית בסיקור ביקור דוטרטה

בפעם הראשונה אחרי 61 שנה של יחסים דיפלומטיים הגיע נשיא פיליפיני לביקור בישראל. הביקור של רודריגו דוטרטה בתחילת ספטמבר עבר ללא תקלות מביכות של אף צד, חרף דמותו הצבעונית של הנשיא. הכותרות בעיתונים הסינים טרם הביקור, למשל בסין-חואה 新华社, בגלובל טיימס 环球时报 ובאובסרבר 观察者 (כל הליניקים בסינית), בחרו להתמקד בנושא רכישת הנשק מישראל.

• התמקדות זו אינה מיוחדת כי היא משקפת במידה רבה את מטרתו העיקרית של דוטרטה, ואכן, עשרה ימים לאחר ביקורו חברה ישראלית חתמה על הקמת מפעל נשק בפיליפינים. מה שמעניין הוא, שעל תוצאות הביקור לא נכתב דבר בעיתונות המרכזית של סין.

• אי אפשר לומר שלא היה עניין סיני בתוצאות הביקור, ועל זה יעיד בקלות פוסט (בסינית) בבלוג של "מר נשק" 武器先生 ברשת החברתית של Sohu 搜狐, שקיבל יותר מ-4.7 מיליון צפיות ועסק בסירובו של דוטרטה לרכוש נשק מסין וארה"ב לטובת רכישת נשק מישראל באופן בלעדי.

ייתכן כי המחסור בדיווחים נובע מהעליה במתח בין הפיליפינים וארה"ב לסין סביב ים סין הדרומי, שהגיע בתחילת החודש לשיאים יוצאי דופן. ים סין הדרומי הוא אחר ממוקדי החיכוך המרכזיים במזרח אסיה בשל הטענות המתנגשות בין סין ושכנותיה. אחת מאותן שכנות כעוסות היא וייאטנם:

• על בסיס הסכסוך המתמשך בים סין הדרומי ועל רקע הפגנות אנטי-סיניות גדולות נגד תוכנית ממשלתית להקמת אזור כלכלי מיוחד אותו סין תוכל להחכיר ל-99 שנה, פורסם בסוף יוני מאמר דעה לאומני בפורטל חדשות הצבא של הטוויטר הסיני סינה 新浪军事, שזכה ל-1900 לייקים ותגובות ומנה את היתרונות של כלי הנשק הסינים מול אלה הישראלים, אשר מחזיק צבא וייאטנם, וזאת לקראת עימות צבאי פוטנציאלי בין הצדדים.

• · רפרנס ניוז 参考消息, שעוקבים אחר פרסומים בתקשורת זרה, פרסמו ביולי כתבה רחבת היקף לפי דיווחים של אתר האינטרנט הויאטנמי של הפדרציה למדע וטכנולוגיה על ההתעצמות הצבאית של וייאטנם (בסינית), שגם דיבר על התאימות בין שאיפות החימוש העצמי שלו לטכנולוגיות הנשק הישראליות.

לעסקאות נשק בין סין וישראל יש היסטוריה עוד משנות ה-70, והיא שיחקה תפקיד מרכזי לטובת הנורמליזציה של היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, אך בעתיד גם תקעה טריז ביניהם, כשארה"ב התחילה להתנגד למכירות נשק של של ישראל לסין. כיום הקשר עם סין טוב משהיה בעבר, אבל נושא הנשק עדיין רגיש במיוחד בתקשורת שלה:

• התקשורת הסינית הרשמית מתמקדת בהרחבה באירועים ותקיפות בהם היה מעורב נשק ישראלי. ביולי היא סיקרה באופן ענייני ויבש (בסינית) את נתוני ייצוא הנשק כפי שפורסם במשרד הבטחון. סיקור מסוג זה נפוץ גם בקשר למדינות אחרות ונועד להצדיק בפני הציבור את הגדלת תקציב הבטחון של צבא סין לצורך המודרניזציה שלו.

• ברשתות החברתיות יש קבוצה גדולה ואובססיבית של חשבונות לאומניים או צבאיים כמו "מר נשק" וחדשות הצבא של סינה שצוינו לעיל, שלהם יש יותר ממאה אלף עוקבים, שמפרסמים אחת לכל כמה ימים עדכונים על מכירות נשק ישראלי, על ניסויי טילים ומערכות הגנה אווירית, נשקים חדשים, סיפורי מלחמות ישראל, השוואות בין כלי נשק ישראליים לסינים, וגם מעלים מספר מחשיד של תמונות של חיילות צה"ל בבגדי ים.

מלבד לעובדה שזה ממחיש כמה כדאי להיזהר בתמונות שאתם מעלים לרשת, מעניין לראות כמה תשומת לב מקבלת ישראל ברשתות החברתיות. מסקירה כללית נראה כי השיח הלאומני ברשתות החברתיות, שמרבה לסקר את ישראל בהקשר צבאי, לא מוציא לה שם טוב. אמנם ישראל נתפסת כמעצמה צבאית ש"מעטים משתווים אליה בכוחה", אבל הפוסטים והכתבות הצבאיים הרבים מנשוא מעוררים כלפיה פחד ושנאה, ותגובות אנטישמיות מקבלות את מירב הלייקים. המחקר של לאומיות ברשתות החברתיות הסיניות וההשפעה שלו על מעצבי מדיניות עוד נמצא בחיתוליו, אך אם אכן קיים קשר כזה, יש מקום לביצוע מחקר אם קיימת עליה באנטישמיות ובסנטימנטים אנטי ישראליים ברשתות החברתיות בסין.